עתניאל בן קנז מוכר בסיפור התנ"כי כשופט הראשון שהנהיג את ישראל לאחר מותו של יהושע בן נון. כחבר בשבט יהודה, יצא עתניאל למסע עם בני שבטו כדי לתבוע ולתפוס את השטחים שהוקצו להם על ידי ניצחון על תושבי כנען המקומיים. מעלליו מתועדים בספר שופטים, במיוחד בפרק 3, פסוקים 9-11.
כלב בן יפונה, אחיו מצד אימו של עתניאל, נדר שמי שיכבוש את קרית ספר מהכנענים יזכה ביד בתו עכסה. עתניאל בן קנז השיג את המטרה הזו וכך נישא לעכסה.
הכתוב מספר כיצד עתניאל הציל את בני ישראל מידיו של יריב עוצמתי, מלך זדוני מארם נהריים. לאחר מותו של יהושע בן נון, בני ישראל סטו ממסירותם לאלוהים, ונתנו את אמונם למלך ארם נהריים לתקופה של שמונה שנים. בני ישראל נאנקו תחת עולו של המלך, ביקשו גאולה, ועתניאל נבחר לבצע את רצון האל. הוא יצא לקרב עם השליט הזדוני וניצח אותו, מה שהוביל לתקופת שקט שנמשכה ארבעה עשורים: "ותשקוט הארץ ארבעים שנה".
לאחר ארבעים שנה אלה, ישראל נפלה תחת שלטונו של המלך עגלון מואב, שבעזרת העמונים והעמלקים הכניע את בני ישראל.
חכמים מחשיבים את עתניאל בן קנז כאחד המנהיגים הבולטים של העם היהודי. לאחר מותו של משה, היה זה עתניאל שניצל את בקיאותו בתורה כדי לשחזר חוקים רבים שנשכחו. התלמוד הבבלי מזהה את עתניאל בן קנז עם הדמות "יבץ" המוזכרת בספר דברי הימים.
איך מגיעים:
קבר עתניאל בן קנז נמצא בחברון, על יד כיכר השוטר. יש בו קומה ראשונה שבה מערת קבורה חצובה עם עשר גומחות. המסורת היהודית מזהה את המקום הזה כמקום מנוחתו האחרון של עתניאל בן קנז, בעוד שלפי האמונה האסלאמית, הקבר מוקדש ל"א-נבי חברון", הנחשב למייסד העיר. אמנם מקום הקבורה של עתניאל בן קנז לא מוזכר ישירות בתנ"ך, אך הוא מוכר כחתנו של כלב בן יפונה, שקיבל את העיר חברון כנחלתו. הביקור במקום מתאפשר רק כמה פעמים בשנה, כמו בתשעה באב, בליווי צבאי ובתיאום מראש.