הרב ישראל פרידמן, האדמו"ר השני בשושלת חסידות הוסיאטין, מילא תפקיד מרכזי בתמיכתו בציונות הדתית. הוא נולד למשפחתם של דינה והרב מרדכי שרגא-פייבוש בדצמבר 1857 בהוסיאטין, גליציה, ונקרא על שם סבו, הרב ישראל פרידמן מרוז'ין המכובד, שנפטר שבע שנים קודם לכן. הרב פרידמן הפגין קשר חזק לארץ ישראל במהלך שהותו באוסטריה. כאשר הוצע להם חלקת קבר יהודית בווינה, הוא סירב והביע את כוונתו לעבור לארץ ישראל. כמשתתף בולט בישיבות אגודת ישראל בווינה, הוא הדגיש באופן עקבי את החשיבות של ההתיישבות בארץ ישראל. במקרים בהם התעוררה התנגדות להתיישבות זו, הוא היה עוזב את הישיבות במחאה, אך נותר חבר באגודה, תוך שהוא משתמש במעמדו כדי לתמוך בעניין.
ההסלמה באנטישמיות ברחבי אירופה, בעקבות עלייתו של אדולף היטלר לשלטון בשנת 1933, הניעה אותו לייעץ לחסידיו לברוח לארץ ישראל. בשנת 1937, בגיל 80 המתקדם, היגר הרב פרידמן בעצמו לארץ ישראל. הוא יעץ למברכים אותו לשלום למכור את רכושם אם אפשר, או פשוט להשאיר הכל מאחור ולברוח, לקחת רק חפצים חיוניים.
הרב פרידמן בחר להתגורר בתל אביב, העיר בעלת האופי היהודי הבלעדי, נטולת צריחי כנסיות וצליל פעמונים. הוא הקים בית מגורים ברחוב ביאליק, ששימש כאולם תפילה, ביתו הפרטי וחדרים נוספים לבית הכנסת, ובכך ייסד למעשה את חצר חסידות הוסיאטין בתל אביב. למרות מגוריו העיקריים בתל אביב, הרב פרידמן היה מבלה קיצים בירושלים ומבקר בכותל המערבי בתקופה זו.
הרב פרידמן היה ידוע בענוותנותו העמוקה וברוחניותו הצנועה, בעודו מקיים במקביל את המסורות המלכותיות של סבו, הרב ישראל פרידמן מרוז'ין. בביתו היה אוסף נרחב של חפצי קודש אלגנטיים, חלקם בירושה מסבו. הרב פרידמן, נודע בדיבורו המאופק, דבריו היו תמיד שקולים, מנוסחים היטב ונאמרו בנימוס. הוא נשמע לעתים קרובות מתפעל מהעולם הטבעי במהלך טיוליו, ומביע השתאות על היצירות האלוהיות.
איך מגיעים:
הרב פרידמן נפטר ב-31 בדצמבר 1948, בגיל 91. בכל שנה, ביום השנה למותו, חסידיו מציינים את מורשתו בחגיגות ובעליות לקברו. מותו חפף לשליטת הירדנים בהר הזיתים, מה שהפך את הקבורה שם לבלתי אפשרית. המגבלות של שבת המתקרבת מנעו גם סידורים לקבורה בצפת, מה שהוביל להחלטה לקבור אותו במגרש בטבריה המוקדש לתלמידי הבעל שם טוב, הממוקם ברחוב קפלן בטבריה.