המבנה בהר ציון בירושלים הידוע כקבר דוד המלך הוא המקום בו מאמינים באופן מסורתי שדוד המלך נקבר, על פי האמונות היהודית, הנוצרית והמוסלמית. למרות זאת, הטקסט התנ"כי מציין את קבורתו של דוד בעיר דוד, כפי שנאמר, "וישכב דוד עם אבותיו ויקבר בעיר דוד".
המקום הפך לאתר עלייה לרגל עבור מתפללים יהודים שמגיעים לחלוק כבוד בקבר דוד המלך. בנוסף למורכבות של אתר זה, המסורת הנוצרית קובעת שהקומה העליונה של אותו בניין היא חדר הסעודה האחרונה, שזוהה כמקום הסעודה האחרונה, אותה חלק ישו עם השליחים שלו לפני צליבתו. כתוצאה מכך, מקום זה התפתח למרחב קדוש משמעותי אך שנוי במחלוקת עבור שלוש הדתות המונותאיסטיות.
בתיאור המקראי של מותו של דוד בספר מלכים א', פרק 2, פסוק 10, נכתב: "וישכב דוד עם אבותיו ויקבר בעיר דוד". מסורת קבורה זו נמשכה לאורך תקופת בית ראשון עבור שושלת בית דוד, כאשר המלכים בדרך כלל נקברו "עם אבותיהם" בעיר דוד. הסיפור כולל את קבורתו של הכהן יהוידע בין המלכים. ספר דברי הימים מבדיל בכך שהוא מציין ששליטים מסוימים, כמו אחזיה ויהואש, נקברו בעיר דוד אך לא ב"קברות המלכים". ממצאים ארכיאולוגיים חשפו שרידים מתקופת עיר דוד, יחד עם מבצר שמתוארך לתקופת שלטונו של דוד המלך בהר ציון, מה שמרמז שהעיר ייתכן שהשתרעה במעלה מדרונות הר ציון.
במהלך תקופת בית שני, קברי בית דוד נותרו מאפיין בולט, ואף מוזכרים בספר נחמיה כנקודת ציון בולטת. יוספוס מתעד את ביזת הקברים כדי לסלק חובות מלכותיים, כמו במקרה שבו יוחנן הורקנוס הוציא שלושת אלפים כיכרות כסף כדי לשחד את אנטיוכוס השביעי להסיר את המצור על ירושלים. השליט הבא, המלך הורדוס, גם בזז את הקברים.
התוספתא למסכת בבא בתרא מכריזה, "קברי בית דוד… היו בירושלים ולא נגע בהם אדם מעולם". הקברים מוזכרים בטקסטים היסטוריים נוספים, כולל ספר נחמיה, הברית החדשה ודברי הימים הרומיים. עם זאת, המיקום המדויק של הקברים הפך לא ברור בעקבות חורבן ירושלים.
איך מגיעים:
האתר המוכר כיום כקבר דוד זוהה על סמך מסורת חלופית בת אלף שנים הממקמת את הקבר בהר ציון, ליד הביצורים הדרומיים של העיר העתיקה. הקבר הוא מוקד למספר מנהגים, במיוחד בשבועות, היום שבו נאמר על פי המסורת היהודית שמת המלך דוד. ביום זה, הקבר מושך אליו אלפי מבקרים, כאשר חלקם מדליקים 150 נרות בהתאם למספר התהילים המיוחסים למלך דוד. את האתר פוקדים גם לצורך קריאת תהילים ולעתים אף נוצרות קבוצות למטרה הבלעדית של קריאת תהילים שם. בנוסף, בכל ליל שבת מתקיים חגיגה קהילתית הידועה בשם "מלוא מלכא", המכונה גם "סעודת המלך דוד" (ארוחת המלך דוד), כהכרה במסורת של המלך דוד לכבד את אלוהים על חייו המתמשכים, שכן הוא קיבל מידע אלוהי שהוא ימות בשבת.