מקום מנוחתו של הרמב"ן עטוף בערפל, כאשר מספר מקומות בישראל מיוחסים לקבורתו. מקובל להאמין שמקום מנוחתו האחרון נמצא אי שם ליד הר הכרמל, אם כי המיקום המדויק נותר לא ידוע.
מותו של הרמב"ן הוא מעט מסתורי, כאשר האירוע האחרון המתועד בחייו הוא דרשה בעכו בשנת 1269. לאחר מכן, אין תיעוד נוסף המפרט את חייו, מה שמוביל להנחה שמותו התרחש בערך באותה תקופה. במכתב שכתב לבנו נחמן בגירונה בשנת 1267, הביע הרמב"ן את תוכניותיו לנסוע לחברון, בכוונה להתפלל על קברי האבות ולהכין את מקום מנוחתו האחרון, בהנחה שיקבל סיוע אלוהי.
כמה שנים לאחר מותו, ציין אדם לא מזוהה שהרמב"ן נקבר בחיפה. הרב גדליה אבן יחיא הציע מאוחר יותר שמקום קבורתו של הרמב"ן נמצא בנתיב שבו יעברו גואלים עתידיים.
אמונה מסורתית שבה מחזיקים זקני קהילת חברון, והוזכרה ב"שבח ירושלים" שיצא לאור בליבורנו (1945), קובעת שהרמב"ן הובא למנוחות ליד מערת המכפלה. אמונה זו נראית כנובעת מדבריו של הרמב"ן עצמו לגבי כוונותיו להיקבר בחברון. עם זאת, כאשר צצו שמועות באוקטובר 1968 כי שרידי הרמב"ן נמצאו בסביבה, חקירתו של זרח ורהפטיג גילתה שהן חסרות בסיס.
מסורת אחרת טוענת שמקום קבורתו של הרמב"ן נמצא בכפר השילוח (סילוואן), כפי שתיעד הרב דוד קונפורטי, בהתייחסו לסיפורים של זקני ירושלים. מיקום זה מוכר כיום כקבר הרב עובדיה מברטנורא, למרות שטקסטים מוקדמים יותר מזכירים דמויות בולטות אחרות כמו מרדכי רבנו קלנימוס וברטנורא, ולא את הרמב"ן.
ב"גלילות ארץ ישראל", מספר הרב גרשון בן אליעזר סגל כי קברו של הרמב"ן נמצא בסמוך לשער עכו, מתחת להר, יחד עם מספר מלומדים מפורסמים נוספים. עם זאת, אין כל הכרה מודרנית בקבר זה בעכו. הבלבול משתרע עד להנחת יוסף ברסלאבי כי ייתכן שההתייחסות היא לבית הקברות בחיפה, בעוד שחנה קוק האמינה בקיומם של שני אתרים נפרדים.
כותב אנונימי מקנדאיה, במסמך שמתוארך לשנת 533, ציין כי טבריה היא אתר הקבורה של מספר מפורסמים יהודים, כולל הרמב"ם והרב אברהם אבן עזרא, אך אין כל אזכור ספציפי לקברו של הרמב"ן כיום.
הספר "תוצאות ארץ ישראל", גרסה צרפתית/אשכנזית של "אלא מסעות", שנכתב קודם לכן, מציין כי הרמב"ן נקבר למרגלות הר הכרמל. בתחילה, נחשב ספר זה ככזה שנכתב על ידי תלמידו של הרמב"ן, שכן הוא מתאר את מיקום קבורתו בפירוט. עם זאת, אלחנן ריינר הבהיר מאוחר יותר כי מחבר הספר היה ממוצא צרפתי או אשכנזי, ולא ספרדי, וכי שגיאת תעתיק הובילה לקשר עם תלמידו של הרמב"ן.
איך מגיעים:
כיום, בחיפה ישנם שני סמנים לקבר הרמב"ן:
1. מערת קבורה יהודית מתקופת התלמוד מתחת למסילות הברזל של העיר בשכונת אל-עתיקה, שזוהתה בסקר שנערך במאה ה-19 על ידי הקרן הבריטית לחקר ישראל. הקשר שלה לרמב"ן נוצר במאה ה-21 על ידי מקור אנונימי.
2. מערת קבורה הנצחתית הממוקמת בהיקף בית הקברות היהודי הישן של חיפה, לצד הרב עבדמי דמן מחיפה, הרב יחיאל מפריז והרב שמשון משנץ, על פי אגודת אהלי צדיקים.
ישנה סברה כי שני אתרים אלה עשויים למעשה להתייחס לאותו קבר, כאשר האחרון הוא העברה של עצמות מהאתר המקורי.