רבי מנונא סבא, חכם מארץ ישראל, פעל בשנים האחרונות של תקופת בית המקדש השני והשתייך לדור השלישי של התנאים. בעוד שכתבי חז"ל אינם מזכירים אותו, ספר הזוהר עושה זאת לעתים קרובות. ספר הזוהר מתאר את רבי מנונא סבא כחכם בולט בהיבטים המיסטיים של התורה. רבי שמעון בר יוחאי וחוגו החזיקו העריכו אותו מאוד, ראו בו קדוש ונערץ, ושאבו ממנו חוכמה רבה. לאחר פטירתו, המשיכו החכמים ללמוד את גילוייו כפי שנרשמו ב"ספרא דרב המנונא סבא", ובאמצעות אינטראקציות עם צאצאיו המופלאים, "הינוקא מכפר סכנין".
רבי מנונא סבא, שנחשב לאדם בעל קומה רוחנית משמעותית, נודע בהבנתו העמוקה את סודות התורה. שמו "הנונא" נגזר מהנוטריקון "נוני ימא", שמשמעותו "דג הים" בארמית, מסמל את היותו שקוע עמוק בתורות הנסתרות. הוא מכונה לעתים "נונא רבא", שמתורגם ל"דג גדול". תורות הקבלה רומזות שמעמדו הרם נבע מכך שהוא גלגול של משה, בעוד שספר עמק המלך מציין שהוא היה גלגול של יהוידע, אביו של בנו יהוידע.
ההבחנה הרוחנית שלו הייתה כזו שבמקרה אחד, אליהו הנביא לא נכח באדרא משום שאלוהים התכוון להראות נס לרבי מנונא סבא ולחבריו, שהיו שבויים של הממלכה. אליהו הרס את חומת הארמון, הרג את המתנקשים וחמישה שרים, וחילץ את רבי מנונא וחבריו, וסיפק להם מזון ליום שלם, ומנע את נוכחותו באדרא.
מעמדו הנכבד של רבי מנונה סבא השפיע גם על גישתו הפדגוגית הייחודית. הוא היה מקדים את לימוד חכמת ה"חברים" בסודותיה בשיתוף פרק במלי דשטותא, שכן הקדמת הסכלות לחכמה מסייעת להבנה, כפי שמשתקף ברעיון בספר קהלת: "טוֹבָה חָכְמָה מִכָּבוֹד, וּסְכְלוּת מְעַט תְּקַלֵּס". רבי אברהם יצחק הכהן קוק ורבי נחמן מברסלב הסכימו כי רק מי שברמתו של רבי מנונא יכול לנצל את הסכלות כדי לעלות ממנה להבנת החכמה.
מסופר שרבי מנונה סבא היה טובל בנהר בכל ערב שבת, ועם צאתו היה מביט לרגע לעבר השמיים ומביע שמחה. הוא ייחס את שמחתו לכך שראה את עלייתם וירידתם של מלאכים בשמיים, בהתאם לאמונה שערבי שבתות מתקיימים בעולם הנשמות. מנהג זה השפיע על מנהגו של האר"י לטבול בערבי שבתות.
איך מגיעים:
באשר למקום מנוחתו האחרון, טען הרב חיים ויטל כי הרב האר"י איתר את קברו של רבי מנונא סבא בטבריה, סמוך לקבריהם של רבי חייא ובניו. הקבר שלו נמצא במורד רחוב
רחוב ברנר, בצד ימין של הכביש.