מערת הלל, הידועה גם כמערת הלל ותלמידיו או מערת הלל ושמאי, משמשת כאתר קבורה קדוש המיוחס להלל הזקן הנכבד. נאמר ששמאי הזקן ותומכיהם בהתאמה עשויים להיות קבורים שם גם כן. מקום חשוב זה ממוקם בקרבת המתחם שבו נמצא גם קבר רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) במירון.
תפקידו הבולט של הלל הזקן כמנהיג הסנהדרין בירושלים במהלך החלק האחרון של תקופת בית המקדש השני מתועד היטב. הוא הקים את בית הלל, בית ספר הלכתי שהיה לעתים קרובות בסכסוך עם בית שמאי, המוסד היריב שהקים שמאי הזקן. אף על פי שתרומותיו של הלל הזקן קשורות לעתים קרובות לאלכסנדריה המצרית, ירושלים ויריחו, רשומות היסטוריות אינן מקשרות את פעילויותיו עם אזור הגליל או מציינות מיקום זה כמקום מנוחתו האחרון. הלל, מהגר בבלי, הפך במהרה למפורסם כחוקר תורה מסור ובעל ידע רב. המורים מהם למד היו שמיה ואבטליון, והוא, יחד עם שמאי, נחשב למי שחתם וסיים את תקופת הזוגות. הוא היה ידוע בכבוד כ"הלל הזקן" ולפעמים כ"הלל הבבלי" בשל מוצאו.
הלל, הידוע במסירותו הבלתי נלאית ללימוד התורה, השתמש בשבעת העקרונות ההרמנויטיים שנקבעו על ידי התורה – עקרונות שפותחו מאוחר יותר על ידי רבי ישמעאל, שהגדיל את המספר לשלושה עשר. גם סבלנותו, ענוותנותו והרפורמות המחוקקות שהנהיג של הלל זכורים היטב. גישתו המקיפה להוראה בבית המדרש ושיטותיו הפרשניות והמשפטיות זכו לקבלתן הנרחבת, והובילו לעיקרון: "אלו ואלו דברי אלוהים חיים – והלכה כבית הלל".
איך מגיעים:
מערת הלל ותלמידיו, הממוקמת ביישוב מירון בסמוך לקבר רבי שמעון בר יוחאי, מוכרת כבר מהמאה ה-11 לספירה, ובפרט בכתבי רבי עבי עיטר גאון, אחד מראשי הישיבות האחרונים בבבל. אזכורים נוספים של המערה מופיעים בתיאורי נוסעים שונים, ויש הטוענים שגם שמאי, חברו של הלל, קבור שם. בתחילה האמינו שמתחם הקברים בהר מירון מכיל את שרידיהם של הלל ותלמידיו. אולם, המוקד עבר לקבר של רבי שמעון בר יוחאי, בייחוד לאחר השפעתו של האר"י הקדוש. המערה עצמה צנועה למדי, עם כניסה קטנה, וניתן להגיע אליה דרך שביל המוביל צפונה מרחבת קבר הרשב"י. מספר רשומות של רבנים ונוסעים מזכירים שוב ושוב את הופעת המים בתוך המערה, שפורשה כסימן מבשר טובות, המעיד על קבלת תפילות ובשורות טובות שיבואו.