רבי קלנימוס בעל הנס היה רב בירושלים בימי הביניים. על פי ההשערה של אברהם משה לונץ ואריה לייב פרומקין, הוא רבי קלנימוס בן רבי יעקב, הרב הראשון של הקהילה האשכנזית בירושלים וארץ ישראל. אליעזר ריבלין, בעקבותיהם, זיהה אותו עם רבי קלמן הברקסטן, חותנו של המהרש"ל.
סיפור הנס של קלונימוס בעל הנס
דמותו של רבי קלנימוס היא דמות חידתית ולא ידועה דיה, אך הוא זכה לתהילה בירושלים בזכות אגדה הקשורה בשמו. על פי המסורת, הוא היה רב קהילה בירושלים ונודע כאיש צדיק וקדוש. בשבת אחת השליכו שונאי ישראל גופת ילד למרתף בית הכנסת באיסטנבול כדי להפליל את היהודים ברצח. רבי קלנימוס כתב שם קדוש על פיסת נייר והניח אותה על מצחו של הילד המת. הילד חזר לפתע לחיים וגילה את רוצחו. בזכות כך ניצלה כל הקהילה. סיפור זה מסופר בספר שלמי חגיגה בסוף ספר שלמי לרבי ישראל יעקב אלגאזי בפירוש על תפילת נשמת כל חי, אך שם לא מסופר שהאירוע התרחש בשבת.
לאחר הנס כינו אותו אנשי ירושלים רבי קלנימוס בעל הנס. רחוב רבי קלנימוס בשכונת רמת שלמה בירושלים נקרא, כמובן, על שמו.
איך מגיעים:
לאחר שנאלץ לחלל את השבת, ציווה שיקברו אותו בקצה בית הקברות לאחר מותו. מקום קבורתו הוא על שפת נחל קדרון, בסמוך לאבשלום. במשך שנים רבות הניחו תושבי ירושלים תל אבנים על קברו, ששימש כמרכז תפילה לתושבי העיר. האמינו שהאבנים בתל ניחנו גם בסגולות הגנה. מי שעזב את ירושלים היה מבקר בקבר, לוקח אבן מהתל ונשבע להחזירה כשישוב בשלום. אגדות וסיפורים רבים נקשרו בתל, שנעלם בתקופת ירושלים המחולקת בין השנים 1948 ל-1967.