רבי יוחנן בן נורי היה תנא חשוב ביותר בדור השלישי ובן דורו של רבי עקיבא. הוא התגורר במקומות שונים כמו גיניגר, בית שערים וציפורי במהלך חייו. למרות קשייו הכלכליים, רבי יוחנן היה ידוע בענוותנותו, כפי שמעיד עיסוקו הצנוע באיסוף עשבים.
במונחים של תרומותיו האקדמיות, רבי יוחנן בן נורי מוזכר בקושי במשנה לסיפורי סיפורים. עם זאת, הוראותיו המשפטיות מתועדות היטב, עם כ-42 הצהרות הלכתיות המיוחסות לו. הידע העמוק שלו והמומחיות שלו בהלכה היו כה ידועים עד שאיסי בן יהודה שיבח אותו כ
"קוּפָּה של הלכות", והשווה את חוכמתו העצומה לסוחר המיומן במגוון רחב של סחורות, שתמיד מוכן לענות על כל שאלה על חוק מקראי, שיח תלמודי, מדרש או אגדה.
רבי יוחנן היה ידוע גם בדבקותו הקפדנית בחוק ונחשב למופת של מישהו שפחד מאוד מחטא. הטקסט "אבות דרבי נתן" בפרק ד' מרמז שחלום על רבי יוחנן בן נורי יכול להיות סימן המעיד על עתיד שיתאפיין בפחד מחטא.
דעתו כלפי נושא הכעס הייתה נחרצת. במסכת שבת מצוטט כאומר שמי שמגיב בכעס קיצוני, כמו קריעת בגדים או שבירת כלים, יש לראותו כאילו היה עובד אלילים. הוא הסביר זאת בכך שציין שהתנהגות כזו היא מלאכת היצר הרע, שמובילה בהדרגה אדם מעבירות קלות לעבירות חמורות כמו עבודה זרה.
רבי יוחנן התחשב במגבלות הכלכליות של עם ישראל ופסק פסקי דין ששיקפו את יכולתם הכלכלית. דוגמה לכך ניתן למצוא בדיון המשנה על סוגי השמנים המתאימים לשימוש בנרות שבת ויום טוב. פסקיו הראו סלחנות, ואפשרו שימוש בשמנים שונים, כולל שומשום, אגוז, דגים ועוד.
איך מגיעים:
מקום מנוחתו האחרון מזוהה באופן מסורתי כמערה ליד קברו של רבי מאיר בעל הנס ואתר הקבורה של רבי כהנא. מקום חשוב זה ממוקם על גדות הכנרת, לאורך שדרות אליעזר קפלן באזור הדרומי של העיר טבריה.